דרכי אלוהים 

אין ביטוי המציג נכון יותר ובצורה דרמטית יותר את טיב הפעילות שהאדם צריך לבצע בצעידתו אל מימוש תכליתו, מאשר ההליכה ב דרכי אלוהים.
 כולנו בוודאי מסכימים עם כך, שאין ביקום פעילות רמה וחיובית יותר מהפעילות שאלוהים מבצע. לכן הגיוני לקבוע, שפעילות זו תהיה גם הפעילות הרמה והחיובית ביותר של האדם. אם באמצעות פעילות זו אנו מממשים את תכליתנו, ונראה שכך הוא, הרי שהיא עשויה להנחותינו אל הדרך והאמצעים לביצועה.
 ניתן להבחין בכך שדרישה אלוהית זו גם מעודדת ויוצרת השתוקקות לביצוע הליכה זו.
 
 מדוע צריך האדם ללכת ב דרכי אלוהים
מבחינה פילוסופית אפשר לטעון, שאילו לא הייתה לכך סיבה רצינית, ה' לא היה מבקש זאת מאתנו. גם מהמשפט הפילוסופי של אריסטו "לכל תופעה יש סיבה" אפשר להבין שקיימת סיבה לכך.
 עידודו של ה' ללכת בדרכיו, לא רק מביאנו לעסוק בפעילות הנכונה, ולא רק מעורר בנו את האמצעים לכך, אלא גם מביאנו לבצע במודע את הטוב האמיתי, ובכך להפסיק את ביצוע הרע. מאחר שאנו, כיצירה לא מושלמת, מבצעים מטבענו הן את הטוב והן את הרע, דרושה לנו הכוונה ועידוד לביצוע הטוב. הליכה ב דרכי אלוהים היא ההכוונה והעידוד הטובים ביותר לכך.
 
האם אנו מסוגלים ללכת ב דרכי אלוהים
אם מביאים בחשבון את העובדה שפעילות זו הוצעה לנו על-ידי בוראנו, המכיר את יכולתנו טוב יותר מכל גורם אחר ביקום, סביר מאוד להניח שאנו אכן מסוגלים ללכת בדרכיו. גם מבחינת דמיוננו לפי הצהרתו שנבראנו בצלמו, אפשר להסיק, כי אנו מסוגלים לכך. כדי לבחון תכליתית את יכולתנו בהליכה זו, עלינו להכיר לפני כן את דרכיו.
 
מה כוללות דרכי אלוהים
כפי שאנו רואים וחשים, דרכי אלוהים מכילות את בריאתו של היקום האינסופי והתפתחותו ללא הרף, ואת אהבתו אל בריאה זו. מה הניע את אלוהים ליצור את אותה בריאה אינסופית? הרי אילו רצה, יכול היה גם לוותר על יצירה זו. אם הוא ברא אותה בכל זאת, ניתן לומר שהיה ויש לו דחף לברוא.
 אם אנו מאמינים שבריאה זאת מבטאת את הטוב המוחלט, אפשר להסיק מכך, שהמניע לבריאה היה הדחף לעשות את הטוב. כדי לבטא טוב זה בפועל נדרשת כתובת כלשהי אשר כלפיה אפשר לבטא טוב זה. בריאת היקום והתפתחותו עד אין סוף מספקים כתובת תמידית לביטוי דחף עצום ונהדר זה.
 הכוח המעודד את ביטויו של דחף נהדר זה הוא כוח האהבה האינסופי שלו. גם לפי דברי הפילוסופים של העולם העתיק, כוחות אהבה אינסופיים של אלוהים הם האמצעי שבעזרתו הוא בורא ומפתח את היקום. הפילוסופים התבטאו בצורה נפלאה בנוגע לאהבה באמרם, שהאהבה היא הסיבה לקיום היקום; ללא אהבה דבר לא יוכל להתקיים. זהו הכוח המאחד את היקום כולו עם המקור, שהוא הבורא.
 לאהבה שבו פנים רבות: פן אחד של אהבתו הוא האנרגיה היוצרת, שבראה ומפתחת את היקום, נקרא לה "האהבה הקוסמית". פן אחר שלה הוא אהבה אנושית בעלת הטוהר הרם ביותר, המוכפלת אלף מונים, המבקשת ביטוי. על מנת לבטאה, ברא אלוהים בתוך היקום יצורים הדומים לו, כדי להעניק להם את אהבתו, בתקווה שיעשו בה שימוש הולם.
 
יכולת האדם ללכת ב דרכי אלוהים
לפניכן הסכמנו פילוסופית, שלאדם היכולת העקרונית ללכת בדרכי ה'. בשלב זה מוכרת לנו היכולת התכליתית והיא: שגם לאדם דחף לבטא את הטוב, וגם לו כוחות יצירה ו כוחות אהבה המביאים לביטוי טוב זה, וכן, גם לו היכולת לבטא כוחות אלה במרבית הזמן. על אף שיכולתו התכליתית של האדם קטנה ופרימיטיבית לאין שיעור מזו של אלוהים, בזכות העובדה שהיא מותאמת לרמת התפתחותו הרוחנית של האדם, הוא יכול לבטאה ביעילות לכל אורך צעידתו אל הקדמה האינסופית. לכן, תכליתית, מסוגל האדם ללכת בדרכי ה' לכל אורך צעידה זו.
 
כיצד יש להבין את המושג הליכת האדם בדרכי אלוהים
כיוון שהאדם נמצא על תקן של בורא משנה, ומאחר שאינו מסוגל לעת עתה לברוא בדומה לה', יש לראות בביטוי זה הכוונה, עידוד, הדרכה ואפילו צו אלוהי לבצע את פעילויותיו כבורא משנה דרך האהבה והיצירה, למען הבריאה בכלל והאדם בפרט. נקרא, אפוא, להליכה זו: ההליכה במתכונת של דרכי אלוהים.